הסוטרה הזו מופיע בקאנון הפלי (של הבודהיזם במסורת התרוואדה) בטיפיטאקה בסל השני בשני תתי-פרקים שונים. SN 2.19 ו AN 4.45
ניתן למצוא את התרגום האנגלי בו השתמשתי כאן
לרוהיטאסה
פעם אחת שהה המבורך ליד סאוואטהי, בחורשת ג'טה, במנזר אנאתאפינדיקה [Anathapindika]. לפתע מאוחר מאד בלילה, ניגש אל המבורך רוהיטאסה, בן של דווה, כשהוא מאיר בזוהרו הכביר את כל חורשת ג'טה. הוא קד לפני המבורך ונעמד בצד אחד. עוד הוא עומד שם שאל: ״ אדוני, האם ניתן באמצעות נדודים להכיר, לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר?״
״ ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר.״
״ מדהים ונפלא אדוני כיצד היטיב לבטא זאת המבורך: ׳ ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר׳. בחיים קודמים הייתי חוזה בשם רוהיטאסה, הלך-שמיים רב עצמה, תלמיד של בוג'ה. מהירותי הייתה כשל חץ קל הנשלח מקשתו של קשת, צלף, חזק ומאומן היטב, בעל יד מאומנת, החולף בצל עץ הדקל. מוטת רגלי השתרעה מן הים במזרח לים במערב. כיון שכך התברכתי במהירות ובמוטת רגל עלתה בי התשוקה: ׳ אני אצעד אל קץ היקום׳. מבלי להחשיב את הזמן ששימש אותי לאכילה, שתייה, לעיסה וטעימה, השתנה וחרבון ושינה להפגת העייפות – צעדתי מאה שנים ובכל-זאת מתתי בדרך. על-כן זה מדהים ונפלא אדוני כיצד היטיב לבטא זאת המבורך: ׳ ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר׳.״
[כשזה נאמר ענה המבורך:] ״ ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר. אך באותה נשימה אני אומר לך שלא ניתן לשים קץ לסבל ולמצוקה מבלי להגיע אל קץ היקום. אין זאת אלא שבגוף הזה בלבד על חושיו, תפיסותיו ותודעתו, אני מכריז שישנו היקום, מקור היקום, קץ היקום ודרך התרגול המובילה לקץ היקום.״
לא ניתן להגיע עדיו בנדודים,
קץ היקום –
כך או כך.
אך מבלי להגיע עדי קץ היקום,
אין שחרור
מסבל ומצוקה.
כך, באמת ובתמים, החכם,
מומחה ליקום,
היודע את קץ היקום,
משהגשים את החיים הקדושים,
נרגע,
בהכירו את קץ היקום,
אינו משתוקק ליקום הזה,
או ליקום אחר.