השיר הסַמַאדְהִי היקר של ראי אבני-החן מיוחס לדוֹנְגשַאן לִיאַנְגצְ'יֶה אחד המייסדים של מסורת הטסאודונג שלימים תתגלגל להיות מסורת הסוטו שבה אני מתרגל. זהו אחד מהטקסטים החשובים במסורת שלנו. הטקסט הזה אינו קל להבנה כלל וכלל. יש בו התייחסויות רבות לטקסטים אחרים, למסורת האי-צ'ינג ולשיטת חמשת העמדות או חמשת השלבים. חמשת העמדות היא שיטת לימוד והסתכלות דיאלקטית שניסח דוֹנְגשַאן לִיאַנְגצְ'יֶה והיא לימוד בסיסי של מסורת הטסאודונג. זוהי שיטה שמנסה לאפיין את הקשרים בין היחסי והמוחלט. תלמידו טסאושאן המשיך והרחיב את השיטה. השיטה הזו בווריאציות שונות המשיכה להיות השראה וכלי לימוד במסורת הטסאודונג כמו גם במסורת הלינצ'י. על פניו נראה שדוגן היקר לא התלהב מהשיטה אבל היא זכתה לשבחים רבים וללימוד מעמיק על ידי נזירים יפנים במאות ה-17 וה-18 בינהם הקואין. קצרה היריעה בתרגום הזה מלהעמיק בשיטה הזו. אני ממליץ לקרוא בעיון את הטקסט הלימודי שכתב קורין צ'רלי פוקורני על השיר הסַמַאדְהִי היקר של ראי אבני-החן. בטקסט הזה יש את הטקסט המקורי בסינית, יחד עם תרגום משווה באנגלית של כמה וכמה תרגומים שונים. הערות, מראי מקום, התייחסויות לטקסטים אחרים וגם אקספוזיציה רחבה מאד של שיטת חמשת העמדות והקשר שלה לאי-צ'ינג. האקסא הזה היה המקור המרכזי לתרגום הזה ואני אסיר תודה לקורין על העבודה המעמיקה שעשה. מקורות נוספים שנעזרתי בהם הם: המילון למושגם בודהיסטים והתרגום הקנוני של סוטו-שו אתו ניתן למצוא בספר המזמורים של סוטו-שו.
גם הפעם מצאתי שקשה לי לתרגם את הפנייה הישירה לקורא בצורה שהיא ניטרלית מבחינת מגדר. בחרתי לתרגם חלק מהבתים בלשון נקבה וחלק בלשון זכר. אני מקווה שהבחירה הזו לא תפגע בחוויית הקריאה והלימוד שלכם.
אני מקווה שתמצאו בתרגום הזה תועלת בתרגול שלכם.
סתיו 2020
דוקאי
_________________________________________________
המייסדים והבודהות מוסרים באינטימיות
את הדהרמה של הככות.
כעת היא בידייך;
שמרי אותה היטב.
קערת כסף מלאה בשלג,
אנפה נחבאת באור הלבנה –
גם בדמיונן הן אינן זהות;
בלבלי בינהן ומייד תמצאנה את מקומן.
המשמעות אינה במילים,
אם כי היא יכולה להתגלות ברגע.
נסה לאחוז ונלכדת,
פספסת ולא נותר לך אלא לתהות.
זה כמו אש עצומה וכבירה;
להפנות את הגב או להושיט את היד – שגיאה באותה מידה.
לכתוב על כך ולו גם בשירה,
זו כבר טומאה.
נחבא באור הזריחה,
בחצי הלילה נהיר.
מדריך לבעלי התודעה,
השימוש בו מעלים כל דוקהה.
על אף שלא נוצר,
הוא אינו מעבר למילים1.
אל מול ראי אבני-החן,
צורה ובבואה רואים זו את זו.
את אינך זה,
אך באמת זה הינו את.
כמו תינוק שבא לעולם,
כשהוא ניחן בחמשת המאפיינים.
אין הליכה ואין הגעה,
אין הופעה ואין הישארות;
בּו בּו דה דה –
יש מילים? אין מילים?
בעלי תודעה לא יבינו,
שכן המילים עדיין לא נכונות.
בששת הקווים של משושון "האש הכפולה",
היחסי והמוחלט חוזרים זה אל זה.
קפל אותם כדי ליצור שלושה,
השלם את התמורות כדי ליצור חמישה2.
כמו צמח התבלין בעל חמשת הטעמים,
כמו הואג'רה, הברק בעל חמשת השיניים.
האמת עטופה במופלא;
התיפוף והשירה עולים בד בבד3.
הגיעי אל המקור, הלכי בדרך;
דעי אותה ואת כל השבילים4.
כבד זאת וזכה בשמחה,
אל נא תיפול לשגיאה.
המציאות טבעית ומופלאה,
היא אינה מוגבלת לאשליה או הארה.
דומם ומאיר
מרגע לרגע בלב גורמים ותנאים;
חודר במקום בו אין סדק,
ממלא את היקום ופורץ מעבר.
פספסת ולו כחוט השערה,
וכבר את מזייפת5.
כעת בין ההדרגתי והפתאומי,
עולות גישות שונות.
לכל גישה,
עיקרים משלה.
גם אם תתמחה בגישה זו או אחרת עד תום,
לא תוכל לעצור את המציאות מלזרום.
דוממים כלפי חוץ, רועדים מבפנים;
כמו סייח שנתפס, כמו עכבר במסתור.
החכמים מקדם חמלו עלינו,
והעניקו לנו את מתנת הדהרמה.
בהצמדותנו לרעיונות שגויים,
אנחנו רואים שחור כלבן.
כאשר אנחנו זונחים תפיסות שגויות,
התודעה מאששת את עצמה6.
אם ברצונך ללכת בדרכים הקדומות,
עלייך ללמוד מדוגמאות העבר.
על סף ההתעוררות עדיין היה,
מי שישב ופניו לעץ במשך עשרה עידנים;
כמו נמר פצוע,
כמו סוס שרגלו האחורית קשורה7.
למען השפל באדם,
הדומים משובצים וגלימות רקומות זהב8.
בשל המופלא,
חתולים ושוורים לבנים9.
הקשת יי יכל לפגוע
במטרה ממרחק 100 צעדים;
אך כששני ראשי חץ נפגשים,
כיצד ניתן לייחס זאת לכישרון?
איש העץ מתחיל לשיר,
אשת האבן קמה לרקוד.
לא ניתן להשיג זאת באמצעות התודעה המבחינה,
כיצד ניתן לחשוב ולנתח זאת?
השר משרת את המלך,
ילדים סרים למרות הוריהם.
למרוד בהורה זהו חוסר כבוד,
לסרב לשרת זה לא לעזור10.
הסתר את התרגול ופעל באינטימיות,
כמו טיפש, כמו אידיוט.
רק כך תוכל להקרא,
מארח בתוך מארח11.
____________________________________________________
1 הבית הזה כתוב בלשון זכר שכן אני מניח שהכוונה היא לראי. לו הייתי משתמש במילה מראה הייתי יכול לשמור על עמימות מסויימת וניתן היה לקרוא את הבית הזה כאילו הוא מתייחס לדרך, לדהרמה או לאמת.
2 השורות האלה מתייחסות לאי-צ'ינג. משושון האש הכפולה שמורכב מהסמל שנקרא לי ☲ כאשר שמים שני לי אחד מעל השני מקבלים את המשושון המדובר שמתייחס לעמדה החמישית של דונגשאן שהיא השגה של האחדות (המוחלט והיחסי יחד). יש דרך על ידי משחק עם הקוום לקבל שתי שלשות נוספות ועל ידי שילוב של השלשות לקבל חמישה משושונים כנגד חמש העמדות.
3 "התיפוף והשירה עולים בד בבד" מתייחס למפגש בין מורה לתלמיד – השאלה עולה ונענית בו זמנית.
4 השורה הזו לא קלה לתרגום. במקומות רבים היא מתורגמת בערך כך: חבק/י את המרחב, הוקר/י את הדרכים. כאשר הסימנייה שמתורגמת כאן כלחבק ולהוקיר היא אותה סימנייה: 挾 שפירושה הוא להחזיק תחת הזרוע, לאמץ אל החיק, להכיל, להחזיק. הסימנייה שמתורגמת כמרחב היא 帶 שפירושה הוא חגורה, מחוך, צעיף וגם חגורת אדמה, מחוז, שטח, לקחת או להביא איתך, לשאת ולחבר (ויש גם תרגומים שמתמשים בכל אחד מהפירושים האלה). שתי הסימניות כשהן מופיעות יחד 挾帶 פירושן בסינית הוא פשוט לשאת. אבל מחקר בתבים בודהיטסים משנת 2015 שערך Fu, Xinyi 傅新毅 מלמד שבקונטקסט הבודהיסטי הפירוש של שתי הסימניות האלה הוא הידיעה הבלתי אמצעית של של מושא התודעה בתודעה. כאשר מתייחסים לפירוש הזה השורה בשיר הופכת להיות הגיונית הרבה יותר. אני מאמין שכיוון שכל התרגומים שהתייעצתי בהם בתרגום של השיר הזה קודמים לשנת 2015, ובמילון האינטרנטי למושגים בודהיסטים הפירוש הזה מופיע רק החל משנת 2018, המתרגמים נאלצו למצוא פירושים אחרים ופחות מוצלחים לשורה זו.
5 ראו גם בחיבור המופלא של המייסד השלישי, אמונה בתודעה ובפוקאנזאזנגי: "אם תעשו הבחנה ולו הדקה ביותר יהיה השסע כזה בין השמיים לארץ" – הבחנה ולו הדקה ביותר הוא פספוס כחוט השערה או הבדל של חוט השערה.
6 זה לא אחר מגִ'יג'וּיוּ זַנְמַאי
7 השורות האלה מתייחסות ככל הנראה לסיפור מסוטרת הלוטוס על הבודהה של ההבחנה והתבונה העילאית שישב במשך עשרה עידנים (קלפות) בטרם השיג אַנוּטַרַא סַמְיַק סַמבּוֹדְהִי. השורות על הנמר והסוס ניתנות לתרגום בכמה דרכים. ההתייחסות לנמר יכולה להיות כאל נמר פצוע או כאל נמר המשחר לטרף. ההתייחסות לסוס יכולה להיות כאל סוס שרגלו האחורית קשורה, כאל סוס שרגלו האחורית לבנה או אם מאפשרים להניח שהמחבר השתמש בסימנייה הזו כתחליף לסימנייה אחרת שאינה מתחרזת, אז כסוס מהיר. כאשר מחברים את השורות האלה יחד אזי ניתן להפיק שתי פרשנויות שמתכתבות זו עם זו: האחת היא עידוד לתרגל שלא על מנת להשיג רווח או הארה אבל בנחישות ובמרץ של נמר המשחר לטרף או סוס מהיר והשנייה היא לא לתת לפגמים ולחוסר היכולת שלנו למנוע מאיתנו לתרגל ולהגשים את הדרך – בתרגום של השיר העדפתי את האופציה השנייה.
8 השורה הזו מתייחסת למשל הבן האובד מסוטרת הלוטוס. מסופר בו על בן לאציל עשיר שהלך לאיבוד (יצא מדעתו) ושכח את מקורותיו. יום אחד עבר ליד המקום שבו ישב אביו לבוש בגלימות רקומות זהב ורגליו מונחות על הדום משובץ אבני חן. הבן שהיה עני מרוד נבהל ופחד שיפגעו בו, הוא לא הצליח להזכר שבעצם כל העושר הזה שייך לו. האציל שזיהה את בנו שלח אחריו את אחד המשרתים כדי שיחזיר אותו הבייתה. אבל האציל ידע שהבן שלו לא בשל לקבל לידיו את כל העושר ולכן הוא העסיק אותו בתחילה בעבודות בזויות ונחותות ואט אט נתן לו יותר ויותר אחריות וסמכות עד שלבסוף הבן היה בשל לרשת את אביו – והנמשל הוא כמובן אנחנו ששכחנו את מקורותינו כילדיו של הבודהה ולכן הוא העניק לנו את הדהרמה כדי שנוכל לתרגל עד שנגלה את טבענו האמיתי.
9 ראו גם את המקרה ה 9 בספר השלווה: ננצ'ואן (ננסן) אמר לאסיפת [הנזירים]: הבודהות של שלושת הזמנים [עבר, הווה ועתיד] אינם יודעים זאת. חתולים ושוורים לבנים יודעים זאת.
10 מעבר להתייחסות לפילסופיה הקונפוציאנית יש כאן התייחסות לאופן נוסף בו חמשת העמדות מבוטאות על ידי היחס שבין משרת לאדוניו.
11 מארח בתוך מארח הוא שם נוסף לעמדה החמישית: השגה של האחדות (המוחלט והיחסי יחד).